לא מעט מבתי העסק שפועלים כיום – קטנים וגדולים כאחד, פועלים במסגרת של שותפות, במסגרתה חוברים יחד מספר גורמים מתוך מטרה להקים ולקדם פעילות עסקית משותפת כלשהי. במאמר זה, ננסה להבין מהי "שותפות" וכיצד ניתן להתמודד עם סכסוכים במסגרת זו.
מהי שותפות?
"שותפות" היא צורה של התאגדות משפטית, במסגרתה מתאגדים מספר גופים (חברות או בני אדם) לצורך ניהול של עסק יחדיו שמטרתו הפקת רווחים, כאשר הגופים הללו אינם מאוגדים במסגרת ישות משפטית אחרת כמו חברה בע"מ או אגודה שיתופית. לשותפות יש מספר מאפיינים ייחודיים, כאשר אחד המרכזיים בהם זו העבודה ששותפות בצורתה הקלאסית, בניגוד לחברה בע"מ, איננה מגבילה את האחריות של חבריה לסכום השקעתם בשותפות. לפיכך, כאשר מתאגדים בשותפות, צריך לקחת בחשבון שקיימת נטילה של סיכון לא מבוטל, ועל כן חשוב מאוד להכיר את הצד שאיתו נכנסים לשותפות ולוודא שקיימת בין הצדדים מערכת של אמון הדדי.
יחד עם זאת, לעיתים, על אף האמון של הצדדים האחד בשני, הצדדים מוצאים את עצמם בסכסוך שמקשה עליהם להמשיך לנהל את העסק, להביא אותו להישגים ולשרת את קהל הלקוחות של העסק נאמנה. בעוד ישנם מקרים בהם השותפים מצליחים ליישב את הסכסוך או את אי ההבנה בכוחות עצמם, ישנם מקרים אחרים בהם הסכסוך מסתבך, פוגע נואשות בעסק המשותף והצדדים לא מצליחים "להתגבר" עליו בכוחות עצמם.
סכסוך עסקי וסכסוך שותפים
סכסוך שותפים מתנהל באופן דומה מאוד לכל סכסוך עסקי אחר. לרוב, הטריגר לסכסוך כזה הוא מחלוקת בעניינים הכספיים בעסק או בקשר להחלטות שעל השותפות לקבל. חשוב מאוד להתנהל בסכסוכים מסוג זה באופן שקוף, מקצועי ויעיל על מנת להביא לפתרון הבעיה ולא לסרבולה. כמובן שליווי על ידי עורך דין המתמחה בליטיגציה מסחרית ושבקיא בתחום העסקי היא קריטית ויכולה לחסוך לכם הרבה זמן וכסף.
כאשר צדדים לשותפות לא מצליחים לפתור סכסוך – התוצאות יכולות להיות הרסניות, הן במישור הצלחת העסק, הן במישור המשך הפעילות שלו, והן למוניטין שנצבר. במקרה של סכסוך שותפים, הפעילות השוטפת והמחזורים של השותפות יכולים להיפגע, כמו גם לקוחות שנותרו ללא מענה הולם, וכן ספקים ועובדים שעלולים שלא לקבל תשלומים או כספים המגיעים להם. רגע לפני שגם אתם מכריזים על סכסוך שותפים ומגיעים אל בית המשפט, כדאי לבחון אפשרויות נוספות לסיום הסכסוך.
פתרון הסכסוך באמצעות פניה להסכם בין הצדדים
עוד לפני שמתחילים לפעול במסגרת השותפות או החברה, הצדדים חותמים, לרוב, על הסכמים שונים בקשר לשותפות או לחברה (הסכם שותפות, הסכם מייסדים, תקנונים וכו'), בהם מפורטים סעיפים שמלמדים על אופן ההתנהלות במקרה של מחלוקת או סכסוך. לכן, בשלב ראשון חשוב מאוד לחזור לאותם הסכמים ולהבין באמצעותם האם ישנה אפשרות או זכות לפעול ולקבל החלטות הרלוונטיות לעסק. הדוגמא הקלאסית לסוג כזה של פתרון הוא כינוסה של ישיבת דירקטוריון שבמסגרתה תתקיים הצבעה במטרה להביא לפתרון המחלוקת שהביאה לסכסוך. לא אחת, הוראות שכאלו המצויות בהסכם יכולות להביא לפתרון הסכסוך שלכם מחוץ לכותלי בית המשפט – דבר שיכול למנוע מכם ומהעסק בו אתם שותפים נזק רב ולעתים אף בלתי הפיך. כמובן שקיימת חשיבות יתרה להיוועץ בעורך דין הבקיא בעולם המסחרי, על מנת שיוכל לעבור על ההסכמים יחד אתכם ו"לדקור" את נקודות החוזקה שלכם.
פניה להליך ייעוץ או גישור
ככל והמחלוקת לא מסתיימת באמצעות הסתכלות בהסכמים בין הצדדים, לעיתים נכון לפנות באופן משותף ליועץ מקצועי שיפעל כמעין "מגשר" בסכסוך. מטרתו של היועץ היא להבין את גרעין המחלוקת, ולנסות ולסייע לצדדים למצוא את דרך הפשרה וההגיון העסקי, זאת לאור העובדות ומתוך ניסיון של שנים ארוכות בתחום. חשוב לציין, כי לא ניתן לכפות פתרון זה, ועל כן חייבת להיות נכונות של הצדדים לפנות להליך הגישור או הייעוץ. כמובן שחשוב להציג ליועץ את התמונה באופן המדויק והמיטיב עם טענותיכם. חשוב לציין, כי כפי שאין חובה על הצדדים לפנות להליך מסוג זה, אין גם חובה לקבל את מסקנותיו של היועץ. יחד עם זאת, פעמים רבות צדדים הפועלים בחשיבה עסקית, אוהבים את הפתרון הזה שמשלב ניסיון עם ידע ומונע הליכים מיותרים.
הליך בוררות
הליך הבוררות דומה במהותו להליך גישור, כאשר גם בהליך בוררות ממונה איש מקצוע בעל ניסיון שמטרתו היא לברור בסכסוך בין הצדדים. ההבדל בין הליך בוררות להליך גישור הוא בכך שלרוב, הסכמי המייסדים והסכמי השותפים כבר כוללים הפניה להליך בוררות במקרה של סכסוך. ככל שמופיע סעיף כזה בהסכם, הליך הבוררות הופך לחובה וניתן לחייב את הצדדים להגיע להליך, גם אם אחד מהצדדים אינו חפץ בכך. כמובן, שאם יש צדדים שבוחרים יחדיו לפנות להליך בוררות, הם יכולים לעשות כן, גם אם לא הסכימו על כך קודם לכן בהסכם. הבדל נוסף של הליך בוררות מהליך גישור הוא שבהליך בוררות, הבורר מכריע בסכסוך ולא רק מייעץ לצדדים, ועל כן החשיבות בניהול הליך בצורה נכונה היא מכרעת.
איך בית המשפט תופס את סכסוכי השותפים?
אם בכל זאת נקלעתם או בחרתם להגיע לבית המשפט, חשוב לדעת שבית המשפט בוחן את סכסוכי השותפים בראיה לפיה סגירת העסק תהא מוצא אחרון. במרבית המקרים, בית המשפט יעדיף להמשיך את קיום פעילותו של בית העסק, גם אם זה אומר שהפעילות תבוסס על צווים שונים. עובדה זו נכונה גם במקרה של התאגדות כשותפות וגם כחברה, ועל אחת כמה וכמה במצב בו יש לעסק פעילות, נושים, עובדים ויכולת פירעון. לא אחת קורה כי בית המשפט ממנה מנהל חיצוני שיחליף את השותפים ויבצע את כל המהלכים הנדרשים בשם בית העסק – זאת כמובן במקרים בהם בית המשפט מגיע למסקנה כי נכון שהעסק ימשיך להתקיים אך השותפים לא מצליחים לתקשר בינם לבין עצמם. בית המשפט משתדל לבחון את הסכסוך מנקודת מבט עסקית – כלכלית הכוללת את טובת השותפות והחברה, כמו גם טובתם של העובדים, הספקים וכלל הציבור, שיכולים לחוות נזק משמעותי בעקבות סגירת החברה.
האם השותף יכול לפעול כנגדכם?
אחת הסוגיות שמטרידות כל אחד מהצדדים לסכסוך, היא שהשותף השני יבצע פעולות שונות שיפגעו בשותפות באופן חד צדדי. מדובר בצעד "גרילה", שפעמים רבות מטרתו לפגוע בשותף (גם במחיר של פגיעה עצמית). פעולה כזו יכולה להביא לנזקים רבים לחברה או לשותפות, עד לכדי מצבים של פשיטת רגל. על כן, בכדי למנוע מקרים שכאלו, ההמלצה הברורה היא לפנות אל בית המשפט בבקשה לקבל צו שישמר את המצב הנוכחי בשותפות. ברגע שמשמרים את המצב הקיים, ניתן לקיים משא ומתן ממקום חזק, ללא לחצים שמופעלים עליכם – מה שיאפשר להגיע לפתרון אידיאלי מבלי שיש צורך להתפשר או לנקוט בצעדים שמקורם בחולשה. לפני שאתם מרימים ידיים ומבקשים לסיים את השותפות, נסו ליישב את הסכסוך בדרך חלופית.
נקלעתם לסכסוך עסקי, אתם מוזמנים לייצור עמנו קשר ואנו בטננבאום ווקנין נסייע לכם לפתור אותו במקסימום רווח ומינימום נזק.
