זומנתי לחקירה? כל הליך פלילי נפתח בחקירה פלילית שמטרתה בירור העובדות שבבסיס העבירה, איתור זהותו של מבצע העבירה ואיסוף ראיות נגד החשודים. הגוף המרכזי שאמון על החקירות הפליליות במדינת ישראל הוא משטרת ישראל, לרבות יחידותיה המיוחדות: להב 433, יאחב"ל (היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה בינלאומית), יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה), יאל"כ (היחידה הארצית לחקירות כלכליות) ואתג"ר (היחידה הארצית למלחמה בגניבות רכב). גופים נוספים שאחראים על מספר לא מבוטל של חקירות רגישות הם רשות המסים והרשות לניירות ערך. ישנם מקרים בהם החקירה מתחלקת לשני שלבים – שלב החקירה הסמויה ושלב החקירה הגלויה.
לרוב, השלב הראשון הוא שלב החקירה הסמויה. בשלב זה, הנחקר לא יודע שמתנהלת נגדו חקירה והחקירה מתנהלת בעיקר באמצעי מודיעין, לרבות מעקבים והאזנות סתר. ככל ויש בידך חשד שייתכן ותיחשד בביצוע עבירה כלשהי או שמתנהלת נגדך חקירה סמויה, חשוב מאוד שתגיע לפגישה עם עורך דין כבר בשלב זה, על מנת לקבל ייעוץ מתאים (למידע על ייעוץ בחקירה). לאחר שרשויות החקירה סבורות כי מיצו את שלב החקירה הסמויה, תעבור החקירה לשלב החקירה הגלויה, אזי לרוב יזמנו את החשוד והעדים, ככל וישנם, לחקירה בתחנת המשטרה. בשלב החקירה הגלויה לעיתים עוצרים את החשודים אך פעמים רבות ייתכן שחשוד יוזמן טלפונית לחקירה, מבלי שהחקירה תלווה במעצר.
שלבי החקירה הם שלבים קריטיים מבחינתו של החשוד, כאשר בשלב זה החשוד מוסר את גרסתו בפעם הראשונה ופעמים רבות מקבע את קו ההגנה שלו ואת טיעוניו להאשמות. בחלק מהמקרים, תכלול החקירה עימות עם חשודים או עדים שמסרו גרסה שונה מזו של הנחקר, והצגת קבצים או מסמכים הקשורים בחקירה ושנאספו במסגרת החקירה הסמויה והגלויה לנחקר. הבעיה היא שהנחקר נאלץ לעמוד בפני מעמד חשוב זה בתחילת הדרך, כאשר פעמים רבות הוא טרם יודע על מה הוא נחקר. לכן, העצה החשובה ביותר היא שבאם הינך מוזמן לחקירה או שנעצרת לחקירה – אל תסכים להתחיל בחקירה בטרם התייעצת עם עורך דין. חשוב מאוד שעורך הדין יהיה עורך דין פלילי מנוסה שיודע לקלוט ולנתח את המצב במהירות האפשרית ולבנות את האסטרטגיה הנכונה לתיק כבר מראשיתו. ישנם מקרים בהם הדבר הנכון הוא למסור גרסה מפורטת במשטרה, ולעומת זאת ייתכנו מקרים בהם הדבר הנכון לעשות הוא לשמור על זכות השתיקה. הכל תלוי בתיק הספציפי והמהלך הנכון באותו התיק לאור הנסיבות.
כאשר מזומן לחקירה אדם מן היישוב, שאין לו עבר פלילי, הרי שמפלס הלחץ של אותו אדם עולה, כך שגם אם אותו אדם בטוח בחפותו, הרי שהוא עלול לעשות טעויות בחקירה שישפיעו על עתידו. הלחץ שבו נתון הנחקר גדל שבעתיים נוכח העובדה שהוא נאלץ לעמוד מול חוקרים מנוסים שמשתמשים בתרגילים שונים על מנת "להפיל" את הנחקר שעומד מולם, כגון: התחזות לחבר של הנחקר, שימוש במדובבים, שיחות "אוף דה רקורד" ורמיזות על ראיות שנמצאות כביכול בידיהם. חשיבות ההתייעצות גדלה פי כמה במקרה בו מדובר בנחקר שאינו מנוסה בחקירות משטרה, ובמיוחד כאשר מדובר באדם חף מפשע.
לאחר החקירה, ישנה תקופה המתנה שבסיומה יוחלט האם להגיש כתב אישום. במקרים מסוימים, בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום או לאו, יוזמן החשוד או ב"כ לצורך שיחת שימוע (מכתב לפי סעיף 60א לחסד"פ). ככל ולא הוגש כתב אישום, התיק ייסגר. חשוב לציין, כי קיימת חשיבות לעילת סגירת התיק, כאשר עילת הסגירה הטובה ביותר מבחינתו של הנחקר היא עילת סגירה בחוסר אשמה. עילה זו איננה נפוצה, ולרוב התיק ייסגר בשל חוסר ראיות או חוסר אשמה, אך חשוב לדעת שניתן לערער גם על עילת סגירתו של תיק.
אולי יעניין אותך גם:
