עורך דין הייטק והון סיכון

ישראל בחזית ההייטק

לא סוד כי בעידן המודרני בו אנו חיים, הטכנולוגיה מחלחלת ולעיתים משתלטת על מרבית תחומי החיים, ובכך משפיעה על אופיה ופניה של החברה. הדבר מתבטא החל מממשקים טכנולוגיים להיכרות ותקשורת חברתית, דרך תעשיות הפיננסים, הבנקאות והרפואה, ועד לתעשיות בטחוניות, חינוך, ספורט, פנאי ובידור.

מדינת ישראל בפרט הגיעה להישגים חסרי תקדים מבחינת חדשנות טכנולוגית – במחקר, בפיתוח ובלא מעט מקרים גם במסחור הטכנולוגיות, באופן שללא ספק מעמיד אותה בחזית תעשייה זו ומהווים ביטוי שיא לצמיחה רבת שנים. העיר תל-אביב מדורגת כל שנה מחדש בין עשרת הערים המובילות בתעשיית הסטארט-אפים העולמית, ישראל מדורגת בין עשרת המדינות המפותחות בכל הקשור לאיכות החקיקה הטכנולוגית, ותעשיית הסייבר הישראלי מוכרת באיכותה ויכולותיה בכל העולם.

על הישגי תעשיית ההיי-טק המקומית ניתן ללמוד, בין היתר, מעסקאות מיזוגים ורכישות של חברות טכנולוגיה ישראליות בתחומים שונים ומגוונים, המובאות חדשות לבקרים לתקשורת, ובסכומי עתק השגורים בכל פה.

האתגרים בתחום ההייטק

החוזקות של ישראל בתחום החדשנות מביאות עמן גם לא מעט אתגרים. תודעת ההצלחה בתחום גוררת עמה אינפלציה בתעשייה, כאשר בהעדר חסמי כניסה, ולאור העובדה שהכסף הפרטי והממשלתי המופנה לתחומים הללו אינו מדביק את הביקושים, ישנו מצב בו מעל 600 סטארטאפים נסגרים מדי שנה.

ברוב המקרים, נקודת השבירה מגיעה לאחר מיצוי כלל הנסיונות לגייס כספי השקעות הדרושים להמשך ההתפתחות. נקודה זו היא קריטית שכן מעטים היזמים שיצליחו להתקיים לאורך זמן ללא השקעה. הסיבות לחוסר היכולת לגייס הון הן רבות ומגוונות, וכוללות, בין היתר, אי התאמה לשוק, העדרו של מודל עסקי נכון, יזמים שאינם מתאימים למשימה, העדר רלוונטיות של המוצר ועוד. ואולם, במקרים לא מעטים הכשלון בגיוס נובע גם או בעיקר מסדר וארגון לוקים בחסר, המתבטאים בחוסר תשומת לב לטיפול בנושאים משפטיים חשובים, באופן שמייצר חשיפות משפטיות משמעותיות המרתיעות משקיעים, עד כדי דיל ברייקר של ממש.

אתגרים משפטיים בהייטק ותפקידו של עורך הדין המתמחה בהייטק

אתגרים משפטיים הקשורים לטכנולוגיה הם לא חדשים. עם ההתפתחות הטכנולוגית, עלה גם הצורך בידע והתייחסות משפטית לתחומים חדשים, ולעיתים אף פורצי דרך, באופן שמגביר את הצורך בייעוץ משפטי ספציפי על ידי עורך דין המתמחה ספציפית בהייטק.

דוגמאות לתחומים המקבלים משנה חשיבות, הם היבטי הפרטיות ברשת, תקינות ואבטחה, קניין רוחני, הגנת הצרכן, קבלת מענקים, מסחר אלקטרוני, רגולציות סייבר, קריפטו, תשלומים, בינה מלאכותית, ועוד. בנוסף, עורכי דין המתמחים בהייטק מצוידים ביכולת לסייע בהבנת חוזים טכנולוגיים בינלאומיים, וביצועם באופן נכון הן מסחרית והן משפטית. עורכי דין המתמחים בהייטק מסייעים ללקוחותיהם לנצל את ההזדמנויות החדשות שמציעה הטכנולוגיה, תוך הגנה מיטבית מפני סיכונים ותביעות עתידיות.

מעבר לכך וכאמור, היכולת לגייס השקעה תלויה רבות במוכנות העסקית, המנטאלית והמשפטית של היזם והצוות שלו. מוכנות המיזם מבחינת קניינו הרוחני, התאגדותו כחברה, טיפול נכון בהון החברה, תוכנית המייסדים לבניית צוות, "עבר נקי" מבחינת מעורבות גורמים בפיתוח המוצר/שירות, קבלת הסכמות מגורמים רלוונטים, הסדרת ענייני רגולציה, וכיוצא באלה, הם תהליכים מקדימים הכרחיים וחשובים במעלה, שיש בהקפדה עליהם כדי להוות תשתית נכונה ובריאה לקראת השאלות הרבות והמגוונות שיופנו ליזמים, ובדיקות הנאותות שייערכו להם במהלך המסע המפרך להשגת מימון.

ההבדלים בין חברה "רגילה" לחברת סטארט-אפ

אחת השאלות הנפוצות שאנו נשאלים בתחום, היא שאלת ההבדל בין חברה "רגילה" לחברת סטארט-אפ", ובפרט מבחינת נחיצות הליווי הצמוד על ידי עורך דין המתמחה בהייטק, וסוג הצרכים המשפטיים.

אכן, גם חברת שירותים רגילה וגם חברת סטארט-אפ מתאגדות כחברה בע"מ, לשתיהן שותפים, נכסים, הן כפופות לחוק החברות ולרגולציות רלוונטיות לתחום עיסוקן, יש להן התקשרויות מסחריות, והן מוקמות במטרה להשיא הכנסות ורווחים. בהתאם לזה, במקרים מסוימים ההבדלים אינם מהותיים ואין באמת שוני באופי הפעילות והצרכים. ואולם, ההבדל אכן קיים, ועיקרו נובע משני משתנים –

המשתנה הראשון הוא העובדה כי תחומי הפעילות המאפיינים את מרבית הסטארטאפים הם טכנולוגיים וחדשניים, והאתגרים הפנימיים הנובעים מאלו מצריכים סט מיומנויות וידע ייחודיות, כפי שפירטנו לעיל.

המשתנה השני והמשמעותי יותר הוא ההבדל מבחינת המטרות והציפיות של היזמים. חברה "רגילה" מוקמת בד"כ בסיוע השקעה ראשונית מוגדרת במטרה לקיים "עסק" רווחי שוטף שיפרנס את השותפים, ויחזיר את כספי ההשקעה תוך זמן סביר.

בניגוד לכך, למעט מקרים בודדים של מיזמי Bootstrap (מיזמים שפעילותם ממומנת על ידי היזמים ומכספם בלבד), הרי שלאור עלויות המחקר, הפיתוח והשיווק הבינלאומי הגבוהות, מרבית המיזמים תלויים ביכולתם לגייס הון שיממן זאת לאורך זמן, ללא ציפייה להחזר השקעה בטווח הנראה לעין, בדרך של מספר סבבי השקעה, וממשקיעים שונים. כמו כן, מרבית חברות הסטארט-אפ מוקמות על ידי היזמים במטרה להימכר או להנפיק בבורסה ביום מן הימים – בין אם בתחילת הדרך, או לאחר צמיחה משמעותית – מה שידוע בתור הרדיפה אחרי ה"אקזיט" הנכסף.

הציפייה ל"אקזיט" והתלות במשקיעים כאמור, משנים את כללי המשחק והופכים את עניין גיוס ההון ל"מטרת משנה" בלעדיה חייו של הסטארט-אפ ייגדעו בטרם עת, ואת ה"אקזיט" למעין מטרת על. בהיותם כאלה, הרי שכל פעולה בעלת השלכות משפטיות במיזם חייבת לקחת בחשבון את השפעתה על היכולת לעמוד במטרות הללו, קרי – האם אותה פעולה מייצרת חשיפות ובעיות בחברה באופן שירתיע משקיעים או רוכשים פוטנציאליים בבואם לבדוק את החברה בבדיקת נאותות?

עורך דין המתמחה בהייטק – מומחיות בעולמות ההון סיכון

ייחודיותו של עורך הדין בתחום ההייטק, מתבטאת בעיקר בהבנתו את העולם המשפטי הייחודי בעולמות ההייטק וההון סיכון – הן בצד הסטארטאפים והן בצד המשקיעים/חממות.

בעולם שבו כללי המשחק מעט שונים מהעולם העסקי המסורתי, הן מבחינת שפת ההסכמים, מורכבותם, סטנדרט העבודה והסדר להם מצפים המשקיעים והרוכשים, סוגי הזכויות שנהוג להעניק, ואלו שפחות סטנדרטיות – הרי שהמקום של עורך הדין המתמחה בתחום מקבל משנה חשיבות.

בעולם טכנולוגי שבו בהעדר גיוס הון הסיכויים להצלחה נדירים, נדרשת הבנה מעמיקה לגבי האיזון העדין הנדרש ליישב בין רצון המשקיע להרוויח כמה שיותר, לבין האינטרס של הסטארטאפ (ושל המשקיע) להצליח בטווח הארוך – ההבנה האקוטית לפיה משקיע שילחץ יותר מדי על יזמים הלהוטים לקבל את השקעתו, כנראה שיצליח בטווח הקצר, אך עלול לפגוע במוטיבציה של היזמים ובסיכויי הסטארטאפ לגייס השקעת המשך או להימכר – וכך יגדע במו ידיו את הענף שעליו הוא יושב.

העבודה בפועל של עורך הדין המתמחה בהייטק והון סיכון

עורך דין המתמחה בהייטק, ומנוסה בייעוץ וייצוג לחברות הייטק וחברות הזנק (סטארט-אפ) בפרט, יידע ללוות את המיזם החל משלבי הרעיון, עריכת הסכם המייסדים וההתאגדות, דרך ניהולו השוטף של המיזם, שלבי הגיוס הראשונים (ה-Pre-Seed וה-Seed) ושלבי הגיוס המתקדמים והמורכבים יותר, ועד לשלב המכירה בדרך של הנפקה, מיזוג או רכישה.

כמו כן, עורך דין המתמחה בהון סיכון ידע ללוות ולייצג משקיעים, ובכלל זה קרנות הון-סיכון, אנג'לים, חממות טכולוגיות, בתי השקעות וגופי השקעה אחרים, הן מקומיים והן רב לאומיים, תוך הבטחת האינטרסים העסקיים שלהם וההגנות המשפטיות, אך עם שמירה על האיזון העדין שמחייב שמירה על הסטארט-אפ.

מחלקת ההייטק ותפיסת "היזם על ציר זמן"

במשרדנו המתמחה בתחום הייטק וההון סיכון, פותחה תפיסה ייחודית בשם "היזם על ציר זמן" –אותה אנו מקפידים ליישם, וכן להעניק ללקוחותינו כלים ליישם באופן עצמאי בבואם לשקול החלטות במיזם, תוך הבנת הרגישויות ונקודות התורפה המסחריות והמשפטיות.

תפיסת "היזם על ציר זמן" מדגישה למעשה כי כל החלטה או פעולה מהותית במיזם צריכה להיבחן בזמן אמת על ציר הזמן של חיי המיזם, ומעבר למטרות המיידיות אותה היא מבקשת להשיג בהווה (למעשה בעתיד הנראה לעין), לקחת בחשבון גם (ואולי בעיקר): (א) את עברו של המיזם, ובכלל זאת את הזכויות, ההתחייבויות, ההסכמים, ויתר "המשא" שהמיזם סוחב על גבו ושעלול להיות מושפע או מופעל מקבלת ההחלטה או הפעולה; ו-(ב) את ההשלכות של אותה החלטה או פעולה על עתידו של המיזם, תוך שימת דגש רבה להשפעת הפעולה או ההחלטה על יכולתו לגייס הון המשך או להימכר.

דוגמא לתפיסת "היזם על ציר הזמן"

נניח מצב שבו יזם שפיתח פטנט למנוע חדשני וחסכוני, שוקל חתימה על הסכם פיילוט בינלאומי מול חברת רכבים בינלאומית. ההצעה של החברה מדהימה ומרגשת, אבל כוללת שני תנאים –  בלעדיות בלתי מוגבלת בזמן בתחום הרכב, וזכות לאותה חברה להשקיע במיזם לפי שווי חברה נמוך משמעותית מהשווי בו גייסה בסיבוב ההשקעה האחרון שלה. על פניו, פיילוט ראשון בינלאומי הוא מאוד מרגש ומפתה. תפיסת ה"יזם על ציר הזמן" אומרת שעל היזם לנהל את הסיכונים שלו, אבל הוא חייב לקחת בחשבון את השפעת ההתקשרות הנ"ל על העתיד, וכן שלדים מהעבר שעלולים לצוץ עקב ההתקשרות.

במקרה זה, בהסתכלות קדימה – חתימה על פיילוט בבלעדיות ביחס לסקטור הרכב עלול להגביל משמעותית את חופש הפעולה של המיזם ולצמצם דרסטית את השוק הפוטנציאלי של המוצר (ואת הרוכשים הפוטנציאליים למוצר).

מעבר לכך, בהסתכלות אחורה – השקעה נוספת בסטארט-אפ לפי שווי חברה נמוך מההשקעה הקודמת מעמיד את המיזם בבעיות משפטיות ומסחריות מול המשקיעים הקודמים. מבחינה חוזית, עסקה כזו עלולה להפעיל זכויות אנטי דילול (ככל וקיימות) ובכך לדלל את היזמים עצמם באופן משמעותי יותר מהצפוי. כמו כן, ככל וקיימת לבעלי המניות זכות השתתפות בהשקעות המשך, הרי שאם זכות זו תופעל בסבב הבא, הדילול יהיה עוד יותר מאסיבי, ועלול אף לסתור את תנאי ההסכם מול אותה חברה שאולי מצפה להשקיע לבדה.

מחלקת ההייטק וההון סיכון במשרדנו

מחלקת ההייטק וההון סיכון במשרדנו מלווה את לקוחות המשרד היזמים וחברות הסטארט-אפ במקצועיות ומסירות, ומהווה יועץ משפטי נאמן ומנטור לכל אורך המסע המופלא של הקמת מיזם וניהולו.

שירותי המשרד ניתנים החל בשלב גיוס הצוות, עריכת הסכמי המייסדים, הסכמי סודיות, תקנון, רישום קניין רוחני, רישום החברה, אימוץ תוכנית אופציות מותאמת וכו', דרך מתן ליווי משפטי שוטף, לרבות בקשר ליחסים בין בעלי המניות, חובות ואחריות נושאי משרה, רגלוציה התאגידית, ניהול מרשמים, עריכת פרוטוקלים כדין, דיווחים לרשויות ולנאמן, התנהלות מול בנקים, וכיוצ"ב.

מעבר לשוטף, שירותי המשרד מתמקדים בליווי משפטי בבדיקות נאותות, משאים ומתנים, עריכה וייצוג בעסקאות וסבבי השקעה למטרת גיוסי הון וחוב שונים, לרבות בסבבי Seed ו-Pre Seed, סבבי המשך מתקדמים ומורכבים, גיוס בדרך של מימון המונים (Crowdfunding),  גיוס מענקים מהרשות לחדשנות, גיוס חוב בדרך של עסקאות מימון ואשראי בנקאי וחוץ בנקאי, לרבות הלוואות המירות, שטרי הון וחוב, הסכמי SAFE, ועד לשלב המיוחל של הנפקות ועסקאות מיזוגים ורכישות.

מחלקת ההייטק וההון סיכון במשרדנו תלווה אתכם לכל אורך הדרך

למחלקת ההייטק במשרדנו נסיון עשיר בליווי וייצוג משקיעים, לרבות אנג'לים, קרנות משפחתיות, קרנות הון-סיכון, בתי-השקעות, חממות טכנולוגיות וגופי השקעה שונים אחרים. במסגרת זו המחלקה מתמחה בביצוע בדיקות נאותות מורכבות ומדוקדקות, ביעילות ובמקצועיות, עריכת מסמכי עסקה יעילים, ניהול משאים ומתנים, ליווי חברות פורטפוליו, לרבות מיזוגים ומכירות, והנפקות לציבור של חברות אלה.

שירותים נלווים הניתנים על ידי עורך דין המתמחה בהייטק

כחלק בלתי נפרד מסט השירותים לעיל ולאור ההיכרות בצרכי המיזמים, מחלקת ההייטק וההון סיכון מלווה את לקוחות המשרד גם בעיצובן וביצוען של עסקאות תאגידיות ומסחריות מורכבות אחרות, מקומיות ובין לאומיות, לרבות בליווי בתהליכי משאים ומתנים ובדיקות נאותות מעמיקים, וכן בניסוחם והתאמתם של הסכמים (מקומיים ובינלאומיים), כגון: הסכמי מייסדים, תקנונים, הסכמי מיזמים משותפים, הסכמי פיתוח משותף, הסכמי OEM, הסכמי רישוי והפצה, הסכמי ייצור, הסכמי זיכיון ומכירה מחדש, הסכמי מיתוג ומסחור, הסכמי שיתופי פעולה בינלאומיים, הסכמי השקעה, הסכמי מימון, הסכמי הלוואות המירות, שטרות השקעה, שטרות חוב, הסכמי מיזוגים ורכישות, וכדומה.

כמו כן, כמוצר משלים, צוות המשרד מעניק ללקוחות המחלקה ליווי, ייעוץ משפטי והכוונה צמודה בתחומים נלווים הנדרשים על ידם לאורך הדרך, לרבות דיני עבודה, ליטיגציה מסחרית, גבייה, אימוץ תוכניות אופציות לעובדים וביצוע הענקות, קניין רוחני, התנהלות מול הרשות לחדשנות, רגולציה, ועוד. המחלקה משלבת נסיון רב בעבודה ממשקית עם גורמים מומחים לתחומים אלו תוך הבנת הצרכים והדגשים הייחודיים בכל תחום והתאמת המוצרים לתעשיית ההי-טק הייחודית בארץ ולעולם הקניין הרוחני.

ייחודיות ונסיון מחלקת ההיי-טק וההון סיכון

עבודת מחלקת הייטק והון סיכון, משלבת נסיון וידע מהרמות הגבוהות ביותר של מומחיות, הן מקומית והן בינלאומית, המחלקה דוגלת בניתוח מתמיד ומקיף של הסביבה המשפטית, העסקית והגיאופוליטית, כפי שהיא משפיעה על לקוחות המשרד ועל עסקיהם, בארץ ובעולם והתאמת הצרכים ללקוחותיו בהתאם.

עורכי הדין במחלקה המתמחים בתחום ההייטק, מביאים עמם שנות נסיון עשירות ומגוונות ממחלקות ההיי-טק, התאגידים וניירות ערך, הקנין הרוחני והמימון של המשרדים המובילים בתחומם בארץ, ומעמידים סטנדרטים בינלאומיים וקפדניים הן ברמה המקצועית והן ברמת הטיפול המסור והבלתי מתפשר בלקוחות המחלקה.

בין לקוחות מחלקת ההייטק והון סיכון, נמנים, בין היתר, קרנות השקעה פרטיות, אנג'לים, קרנות הון-סיכון, וכן יזמים, חברות הזנק והיי טק, במגוון תחומים כגון: תוכנה, מובייל, טלקומוניקציה, שיווק וניו-מדיה, ביומד, ביוטק ומכשור רפואי, אבטחת מידע (Cyber), Gaming, פינטק, אינטרנט, ייעוץ, הנדסה ובקרת איכות, חקלאות ועוד. כמו כן, המשרד מלווה חברות מסחריות פרטיות, חברות תעשייתיות, שותפויות, עמותות ועוד.

שאלות ותשובות

למה העבודה בתחום הזה מתבצעת בעיקר באנגלית?

העבודה בתחום ההייטק מתבצעת בעיקר באנגלית ממספר סיבות. העיקרית שבהן היא הרצון להשתייך לאקוסיסטם הגלובלי – הן מבחינת משקיעים זרים והן מבחינת לקוחות, מתוך הנחת המוצא שהיצע המשקיעים והלקוחות הזרים גדול יותר מהיצע המשקיעים והלקוחות המקומיים. בהתאם לכך, מרבית הסטארטאפים מתאימים את המסמכים והתקשורת שלהם מראש כן לשפה, והן לסטנדרטים הבינלאומיים בתחום ההון סיכון, ובכך חוסכים עלויות תרגום עתידיות ופערי שפה ומנטליות.

אני עובד עם שותף "מהמרתף" ועוד לא הקמנו חברה – האם זה מצדיק עבודה עם עורך דין?

כמובן. על מנת להימנע מטעויות מבחינת הטיפול בקניין הרוחני, ההבטחות בין השותפים, ועל מנת להגיע ערוכים נכון יותר להשקעה ראשונה, מומלץ לערב ייעוץ ראשוני עם עורך דין גם לפני הקמת החברה ועוד בשלב הפיתוח והסכם המייסדים. היקף העבודה כמובן יהיה שונה מחברה שהוקמה ומקיימת פעילות מסחרית, אך הוא אקוטי לצורך מניעת טעויות נפוצות.

אם אין לנו כסף לשלם לעורך דין, מה ניתן לעשות?

מדובר אכן באחד האתגרים הגדולים ליזמים בשלב זה. מרבית משרדי עורכי הדין המתמחים בהייטק (לרבות משרדנו), יודעים לסייע ליזם לתעדף את העבודה המשפטית הנדרשת בהתאם לרמת דחיפות וסיכון, וכך להידרש לעלויות מנימליות בשלבים הראשונים תוך דחייה של מרבית ההוצאות המשפטיות לאחר קבלת ההשקעה. ככל ומדובר במיזם אטרקטיבי וקייימת התעניינות מוכחת של משקיעים, ניתן להגיע להסדר של עבודה ללא תשלום עד קבלת כספי ההשקעה.

קיבלתי הצעה להשקעה, מתי כדאי לי לערב עורך הדין מהתחום?

חשוב מאוד לערב עורך דין המתמחה בהייטק ולהיוועץ עמו כבר בשלב קבלת הצעת ההשקעה. ניהול המשא ומתן בדרך נכונה הוא אקוטי להצלחתו ויעיד על רצינות היזם ורמת הידע שלו בתחום.

האם אני יכול לנהל את המיזם שלי במסגרת חברה מסחרית אחרת שבבעלותי?

מדובר בטעות נפוצה ומשמעותית שעלולה לייצר למיזם בעיות אקוטיות. מאחר והנחת המוצא היא שאינך רוצה שהמשקיעים יהיו שותפים גם לעסק השני, והמשקיעים רוצים לוודא שכספם הולך לפיתוח המיזם בו השקיעו ולא לפעילות מסחרית אחרת, הכרחי להפריד בין הדברים מלכתחילה. כמו כן, בהעדר הפרדה כזו, יהיה קשה ליהנות ממענקים שונים.  מעבר לכך, עם צמיחת השווי למיזם, אירוע המס שינבע מההעברה עתידית כאמור יהיה גדול ומשמעותי יותר.