לאורך חייכם אתם חותמים על לא מעט הסכמים שמטרתם להגדיר את שמצופה מכם ואת שאתם מצפים מהאחר, כאשר העובדה שאלו מוצאים ביטוי בכתב, נועדה בעיקר כדי למנוע מחלוקות מיותרות בעתיד.
אחד החוזים הבסיסיים אך המשמעותיים ביותר בעולם העסקי הוא הסכם המייסדים (הסכם שותפים) – חוזה עליו חותמים שותפים ויזמים המעוניינים לחבור אחד אל השני במטרה ליצור פעילות עסקית במסגרת משותפת ולרוב מאוגדת.
ההסכם מגלם בתוכו הסדרים שונים הנוגעים לעניינים שבין היזמים, כמו חלוקת ההחזקות בחברה, חלוקת התפקידים והציפיות המקצועיות, המנגנון לפיו מקבלים החלטות, התנאים לחלוקת הרווחים, הזכויות הנלוות למניותיהם או חלקם בשותפות, אפשרויות יציאה, זכויות וטו, הלוואות בעלים והשקעות, וכדומה. בחתימה על הסכם שכזה מראש, עוד בטרם החלה פעילות עסקית הכוללת מעבר של כסף, קניין, והשקעה של זמן ואמצעים, אתם מסייעים לעצמכם למנוע מחלוקות עתידיות באופן משמעותי, וכן בעזרת תיאום הציפיות והשקט התעשייתי הנלווה לכך, אתם מאפשרים לעצמכם להתעסק יותר בקידום עסקי המיזם ופחות ברעשי רקע.
האם יש הבדל בין הסכם מייסדים לחוזה שותפות בעסק?
מבחינה מילולית, אין ספק שגם הסכם שותפים, נחשב להסכם מייסדים, בין "מייסדי השותפות", וכן כולל קווים משיקים וזהים להסכם "מייסדים" קלאסי, לרבות תפקידים, חלוקת זכויות, הגדרת חלקים בעסק, מנגנוני קבלת החלטות וכיוצ"ב. יחד עם זאת, מקובל לכנות כל אחד מההסכמים הללו באופן שונה, בהתאם לסוג ההתאגדות של העסק: הסכם המייסדים מתייחס בדרך כלל לפעילות עסקית עתידית במסגרת חברה שתוקם (או שהוקמה זה מכבר), ונהוג לכנותו ככזה בעיקר בקרב סטארטאפים, ו/או מיזמים בתחילת דרכם.
לעומת זאת, הסכם שותפים בעסק במרבית המקרים מתייחס להסדרת החובות והזכויות בין מייסדיה של פעילות עסקית במסגרת שותפות רשומה או שאינה רשומה, או בין שותפים כלליים ומוגבלים, המתאגדים לכדי מיזם או עסק בתחומים בהם ישנה לשותפות עסקית יתרון על פני הקמת חברה. בפרקטיקה, נהוג לסבור כי "הסכמי שותפות" ופעילות עסקית במסגרת שכזו, מותאמים לעסקים "מסורתיים" יותר בטיבם, שמטרתם העיקרית היא יצירת פעילות עסקית רווחית, בשונה מסטארטאפים אשר לרוב ממוקדי מחקר ופיתוח של קניינם הרוחני, ככלי מרכזי להגדלת שווי החברה במסגרתה פותח.
מהו התזמון בו מומלץ לחתום על הסכם המייסדים?
הסכם המייסדים או השותפות, הוא כלי משפטי שבאמצעותו ניתן להגדיר מראש את מערכת היחסים והציפיות שיש בין שותפים עסקיים. ההנחה הרווחת בעת הקמת עסק או מיזם (בעיקר בין משפחה וחברים) לפיה "הכול יהיה בסדר", ושככל ויהיו חילוקי דעות יהיה ניתו ליישבם, לעיתים רבות מתנפצת בשלבים מאוחרים יותר, כאשר העסק מצליח מאוד ומעורבים בו כספים רבים או לחלופין קניין רוחני בשווי רב, או לחלופין בעת כשלונו עת קמות מחלוקות סביב מציאת האשמים, לרבות מידת השקעת השותפים, הצורך להזרים הון נוסף, רצון לא סימטרי להפסקת הפעילות, מחלוקות סביב העסקת עובדים, תביעות מצדדים שלישיים, וכדומה.
אשר על כן, הזמן הנכון לחתום על הסכם המייסדים, הוא דווקא בתחילת הדרך, ובדגש על התקופה בה מערכת היחסים ביניכם הינה טובה ואתם מצליחים להגיע להבנות והסכמות ללא אמוציות, אגו ומשקעים הנצברים מטבע הדברים במהלך ניהול העסק. במידה רבה, כדאי גם לחתום על הסכם המייסדים עוד בטרם הקמת החברה, זאת על מנת להבטיח כי לפני שתתחייבו להוצאות משותפות ואחריות כנושאי משרה, אתם חוברים לאנשים המסכימים עם הדרך שלכם, ומוכנים להתחייב יחד איתכם ולקחת אחריות בקשר למיזם במסגרת הסכם מחייב.
שאלת תזמון הקמת החברה היא נושא למאמר שלם נפרד, אך כמו שיקולי הקמתה, לרוב גם שיקולי מועד הכניסה להסכם המייסדים – בשלבים בוסריים ביותר כמו שלב הרעיון, הגישושים והבדיקות הראשוניות, טרם פיתחתם קניין רוחני והקדשתם זמן ואמצעים ניכרים תוך לקיחת שינויים משמעותיים בחייכם, ניתן לחכות עם חתימה על הסכם המייסדים (וממילא על הקמת החברה) ולחסוך בעלויות אלו בינתיים.
עם זאת, בשלב בו תרגישו שהרעיון שלכם מקבל ביטוי או שהמחויבות שלכם כלפי המיזם עוברת שלב אופן זה או אחר, מומלץ ביותר לעצור, לחשוב יחד, ולהכנס למסגרת של הסכם המבוסס על היכולת שלכם לעבוד יחד, על גיבוש החזון, וההגעה להסכמות הראשוניות ביניכם. הסכם שותפים יאפשר לכם להמשיך בפעילות העסקית עם מינימום אי וודאות לפחות ביניכם, ולהגיע בחזית מאוחדת ורגועה אל מול משקיעים, עובדים, לקוחות וספקים.
מי יכול להתקשר בהסכם המייסדים?
הסכם המייסדים / הסכם שותפים, יכול להכרת בין יחידים, שותפויות או תאגידים. המשמעות היא שגם 2 עסקים קיימים (תאגידים או שותפויות) יכולים להקים מיזם משותף (Joint Venture) בו שני העסקים יתאגדו כחברה או יעסקו כשותפות, ובמסגרת זו יתרמו מיתרונותיהם היחסיים להצלחת המיזם. במקרים אלו חשיבותו של הסכם המייסדים מקבלת משנה תוקף, כאשר ראוי להקפיד בו על דגשים נוספים הרלוונטיים לעובדה כי בעלי המניות או השותפים העתידיים אינם יחידים ולכן מעורבים בהם גורמים נוספים מלבד בעלי השליטה, וכן לכך שהם כפופים לכללים מסוימים מתוקף הדינים הרלוונטיים (דיני החברות או השותפויות) המחייבים אותם ובמידת מה עלולים להגביל את יכולת פעולתם בכובעם כבעלי מניות.
לאילו נקודות חשוב להתייחס בהסכם המייסדים?
הסעיפים החשובים בהסכם המייסדים עתידים להשתנות ולקבל ביטוי בהתאם לסוג המיזם, מספר האנשים הלוקחים בו חלק, סוג בעלי המניות (יחידים, חברות או שותפויות) השלב בו נמצא המיזם, ונסיבות אישיות ופיננסיות של המייסדים וכד'. יחד עם זאת, ישנן מספר נקודות שנהוג לראות כמרכזיות בכל הסכם:
ראשית, מה מטרת המיזם שאתם מקימים, במה הוא יעסוק, ומהי חלוקת התפקידים ביניכם במיזם? למרות שמדובר על סוג הדברים היותר ברורים בשלב זה ופחות שנויים במחלוקת, עדיין חשוב להגדיר זאת, בעיקר לאור העובדה שהמטרה לאורך הדרך העסקית עשויה להשתנות ולקבל פנים שונות, תוך אי בהירות לגבי המותר והאסור, חלוקת התפקידים בתוך כך, ודרכי התנהלות שנויות במחלוקת.
בנוסף, חשוב להגדיר את היקף העבודה של כל אחד מהיזמים והסנקציות בגין חריגה ממנו. לרוב, היקף העבודה משתנה בהתאם להשקעה הכספית של היזמים, או אחוז ההחזקה של אותו יזם. לא בהכרח שיתקיים שוויון מלא בין מחויבות המייסדים למיזם, מבחינת שעות והשקעה, אך הדבר מן הסתם יקבל ביטוי באחוז החזקותיהם, בזכויות הניהול והשליטה, ובפרמטרים נוספים רלוונטיים. זה המקום להדגיש כי חריגה מהכללים שנקבעו בעניין המחויבות למיזם, ראוי שתוביל לסנקציה ברורה, כגון זכות של החברה לרכישה חוזרת של חלק ממניות החברה המוחזקות על ידי אותו יזם שלא עמד במחויבויותיו. על מנגונים אלו להיות מנוסחים בצורה חכמה שתמנע חיוב עתידי במס גבוה, עקב החלת אירוע מס בטענה כי החזרת המניות לחברה היא למעשה מכירה ללא תמורה של מניות שוות ערך רב לשאר היזמים שחלקם בחברה יעלה בהתאם.
זכויות ניהול ודרכי קבלת החלטות במיזם הוא נושא נוסף שקריטי להגדירו כבר בשלב זה. היכולת לקבל החלטות על פי רוב מאפשרת ליזמים המחזיקים ברוב המניות, להחליט בשביל יזמי המיעוט. הדבר נכון הן במצב של 2 יזמים שאינם שווי החזקות, והן במצב בו מעל 2 יזמים, באופן בו שניים או יותר יכולים לכפות החלטותיהם על השאר. במצבים אלו, חשוב להגדיר מראש מי מקבל את המנדט להוביל את המיזם כדירקטוריון ראשוני, אך עם זאת, ראוי להגדיר מהן אותן החלטות אשר לאור טיבן וטבען, ייקבע מראש כי הדירקטוריון או רוב בעלי המניות (לפי העניין), לא יוכלו להחליט לגביהן ללא קבלה של הסכמה מפורשת מאת המיעוט (או חלקו) – למעשה – זכויות וטו. מצד שני, חשוב לא לשכוח את ערך הכרעת הרוב והצורך בגמישות מבחינת יכולת קבלת ההחלטות ובהתאם האפשרות להנהיג את החברה, וכך רצוי להמעיט ככל הניתן במתן זכויות וטו ולאפשרן רק לנקודות הרגישות בין היזמים, או להחלטות הקריטיות בחיי החברה.
דבר נוסף שראוי לכלול כבר בהסכם המייסדים, הוא התקיימותן של השקעות או הלוואות בעלים. ככל שניתן, ראוי לציין מספרים מדויקים הנכונים לאותו היום, ולצרף הסכם הלוואה לחברה מתאים. נושא זה חשוב חשבונאית ומיסוית וכמובן ימזער מחלוקות כספיות עתידיות בין המייסדים.
דגש אחרון, הוא בנוגע לאפשרויות העברת המניות מהמייסדים לצדדים שלישיים; בהחלטה להתקשר עם שותף או יזם פלוני, לקחתם בחשבון כי אותו שותף/יזם, הוא הגורם שיוביל אתכם את אותו המיזם, תוך הסתמכות על יכולותיו וכשרונו. ולכן, חשוב להיות מוגנים מפני החלטות השותפים שלכם להעביר את החזקותיהם או להתחלק ביחס להחזקות אלו עם גורמים אחרים שאינכם מכירים. בעניין זה, ראוי לכלול מנגנון "איסור מכירה" בסיסי, לתקופה סבירה שיבטיח מחויבות אבסולוטית לתקופה מינימאלית. כמו כן, חשוב לכלול זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות למכירה, וזכות השתתפות בהשקעות המשך, באופן שיאפשר לכם לשמור את המיזם נקי משותפים לא רצויים, לשמור על חלקכם היחסי, ולשמור את השותפים איתם בחרתם להתחיל, לפחות לזמן מינימאלי.
לסיכום, אל תקלו ראש בצורך שלכם בהסכם מייסדים כבר בתחילת הדרך. ההסכמות של אתמול, הן בדיוק חילוקי הדעות של מחר, ומה שלא כתוב יהיה נתון תמיד לפרשנות המיטיבה של השותף שלכם, שביום מן הימים עלולה להיות בדיוק הפוכה מזו שלכם.
אולי יעניין אותך גם:
