"רישום פלילי" לעומת "רישום משטרתי"
גם לאחר קבלת ההודעה המיוחלת על סגירת התיק הפלילי במשטרה, חשוב לבחון באיזו עילה נסגר התיק. קיימות מספר עילות לסגירת תיק פלילי בדין, ולא כל העילות שוות ביניהן לעניין "הכתם" שדבק באדם שהתיק נגדו נסגר.
המדינה מנהלת שני מרשמים רלוונטיים – "מרשם פלילי" ו"מרשם משטרתי". כאשר תיק פלילי נסגר, בכל עילה שהיא, טרם הגשת כתב אישום – ה"רישום הפלילי" נשאר נקי.
יחד עם זאת, כאשר תיק פלילי נסגר בעילה שהיא איננה סגירת תיק מ"חוסר אשמה", הרי שעדיין נוצר "רישום משטרתי", תוך שקיימים גופים שיכולים לראות את הרישום. כך, ייתכן מצב של אדם שלכאורה התיק הפלילי נגדו נסגר, אך כאשר הוא ינסה להתקבל לעבודה במקומות מסוימים לדוגמא – העבר עלול לחזור ולרדוף אותו והוא ייתקל בקשיים שונים.
פירוט עילות סגירת התיקים
העילות המרכזיות לסגירת תיק פלילי, מתחלקות ביניהן ל-3 קבוצות מרכזיות:
- סגירת תיק מ"חוסר אשמה"
- סגירת תיק מ"חוסר ראיות" או מ"חוסר עניין לציבור" ("נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה")
- סגירת תיק ב"הסדר"
עילת הסגירה בקבוצה הראשונה – "חוסר אשמה", זוהי עילת הסגירה המיטבית. כאשר תיק נסגר בעילה של "חוסר אשמה", המשמעות היא שהרשויות סבורות כי הראיות מוכיחות שמרבית הסיכויים שהחשוד לא ביצע את המעשים שיוחסו לו.
גם בהיבט ההשלכות על החשוד – כאשר תיק נסגר בעילה של "חוסר אשמה", התיק הפלילי נסגר תוך שהן ה"רישום הפלילי" והן ה"רישום המשטרתי" נמחקים ונשארים נקיים.
לכן, כאשר נפעל לשינוי עילת סגירה, תמיד השאיפה שלנו תהיה לסגור את התיק בעילה זו של "חוסר אשמה". מכאן, המסקנה היא שכאשר תיק נסגר בעילה של "חוסר אשמה" – אין מקום לפעול לשינוי עילת סגירת התיק.
עילת הסגירה בקבוצה השלישית – סגירת תיק ב"הסדר" עליה נרחיב במאמר אחר, הינה עילת סגירה ייחודית שמערבת את החשוד בהליך הסגירה. בעילת סגירה זו, החשוד נדרש להיפגש עם הרשויות טרם סגירת התיק ולהודות בביצוע עובדות מסוימות שיש בהן כדי להקים עבירה. יחד עם זאת, באותו מעמד הרשויות מתחייבות כי ככל והחשוד יקיים תנאים מסוימים שהוסכמו בין הצדדים – הרשויות לא יגישו כתב אישום ויסגרו את התיק ב"הסדר".
ככל וחשוד לא מגיע להסכמות עם הרשויות, לרוב יוגש כתב אישום בקשר לאותן עובדות להן טוענת התביעה. כאשר תיק פלילי נסגר בעילה של "הסדר", אמנם עדיין נשאר "רישום משטרתי", אך יחד עם זאת, סגירה לפי עילה זו נעשית בהסכמה של החשוד.
על כן, המסקנה היא שבמקרה בו תיק פלילי נסגר בעילה של "הסדר" – אין מקום לפעול לשינוי עילת סגירת התיק.
עילות הסגירה בקבוצה השנייה – סגירת תיק מ"חוסר ראיות" או מ"חוסר עניין לציבור" ("נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה"), הן העילות המרכזיות שבהן יהיה נכון לבחון הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק.
במקרים אלו, המשמעות היא שהרשויות סבורות כי הראיות מוכיחות שמרבית הסיכויים שהחשוד כן ביצע את המעשים שיוחסו לו, אך יחד עם זאת הן סבורות כי לא נכון להגיש כתב אישום באותו מקרה. השיקולים שיילקחו בחשבון על ידי הרשויות במסגרת האפשרות לסגור את התיק בעילה זו הם: חומרת העבירה, מצבו של החשוד, עמדתו של קורבן העבירה ומידת הפגיעה בו, ושיקולי סדרי עדיפויות של המדינה ובתי המשפט.
כאשר תיק נסגר בעילות שבקבוצה השנייה, סגירת תיק מ"חוסר ראיות" או מ"חוסר עניין לציבור" ("נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה"), הרי שלרוב החשוד אינו מעורב בהחלטת הסגירה. יחד עם זאת, סגירת התיק הפלילי בעילות אלו עדיין מותירה את ה"רישום המשטרתי" על כנו, באופן שעלול לפגוע באותו אדם בעתיד.
מכאן, המסקנה היא שכאשר תיק נסגר בעילות שבקבוצה השנייה – ניתן ורצוי לבחון את האפשרות לפעול לשינוי עילת סגירת התיק.
כיצד ניתן לשנות את עילת סגירת התיק
כאשר אדם מחליט לבחון את האפשרות לפעול לשינוי עילת סגירת תיק, אין המשמעות היא שכדאי להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה באופן אוטומטי. חשוב לזכור שבכל הגשת בקשה פורמלית – הרשויות פותחות את חומרי החקירה בתיק הפלילי, מעיינות בהם ושוקלות האם נכון לשנות את המסקנות אליהן הן הגיעו קודם לכן. בשלב זה חשוב להבהיר, שכל האפשרויות פתוחות בפני הרשויות, כאשר ייתכן מצב בו לאחר עיון בתיק, הרשות תחליט לשנות את עמדתה לחומרה ולהגיש כתב אישום.
לפיכך, כאשר אדם שוקל הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק פלילי, מומלץ ליצור קשר עם עורך דין פלילי מקצועי, על מנת שיזמין את התיק הפלילי מהרשויות ויבחן בעיניים מקצועיות את כלל חומרי החקירה בתיק. רק לאחר בחינת החומרים, יחליט עורך הדין האם המקרה הנתון מתאים להגשת בקשה מפורטת ומנומקת לשינוי עילת סגירת התיק או שמא עדיף להימנע מכך באותו מקרה.
עו"ד אילן טננבאום, ראש המחלקה הפלילית-צווארון לבן וליטיגציה במשרד טננבאום ווקנין, הינו בעל ניסיון עשיר בליווי של עשרות חשודים ונאשמים במגוון הליכים משפטיים, לרבות בתיקים בעלי פרופיל ציבורי ותקשורתי גבוה כדוגמת פרשת אגודת השוחטים, פרשית "הימור מחושב", ופרשת חבר הכנסת דוד ביטן, שמתנהלת בימים אלה בבית המשפט המחוזי מרכז.
