מימון המונים בישראל

אחד מהקשיים המשמעותיים ביותר העומדים בפני חברת סטארט-אפ או מיזם חברתי, הוא גיוס הכספים הנחוצים למימון הפיתוח או הרחבת הפעילות המסחרית או השיווקית. קושי זה מורגש במיוחד במקרים בהם המיזם מצוי בתחילת דרכו, כאשר לעיתים מדובר אף ברעיון בלבד המוצג על גבי מצגת או סרטון, או במקרה הטוב, מלווה באבטיפוס ראשוני ביותר ובלתי מוכח.

הקושי ההולך וגובר להגיע למשקיעים הנכונים, ובשלב השני להצליח להרשים ולשכנע אותם להזרים כספי השקעה בשלבים אלו, מורגש מאוד בתעשיית ההיי-טק בארץ ובעולם, מה שהוביל את היזמים לחיפוש דרכים חלופיות לגיוס כספים. בין דרכים אלו, ניתן לזהות פנייה לבנקים ואשראי חוץ בנקאי, התפתחות תחום הבקשות למענקי מדינה בשיתוף חממות טכנולוגיות המעניקות מעטפת תוך הקטנת הסיכון הפיננסי שלהן, קבלת השקעות והלוואות מקרובי משפחה וחברים, ועוד.

דרך נוספת שהתפתחה במספר מדינות בעולם, בראשן ארה"ב ובריטניה, היא דרך של פנייה לציבור רחב יותר של אנשים מתוחכמים ומנוסים פחות, ולשכנעם להשקיע בקבוצות גדולות ובסכומים קטנים יותר, עד להגעה ליעד הגיוס. שיטה זו, המכונה בשם "מימון המונים" (ובאנגלית – Crowdfunding), מתבססת על פלטפורמות אינטרנטיות, ומהווה דרך חדשה לגיוס הון התחלתי לא רק בעולם הטכנולוגי, אלא גם בעולם העסקים המסורתי ואף למטרות חברתיות, כגון: תמיכה באמנים, פרויקטים עסקיים ופוליטיים, מקרי אסון, מימון סרטים עצמאיים ועוד.

ישנם מספר סוגי קמפיינים של מימון המונים בישראל ובכלל, כאשר השוני המרכזי ביניהם מתבטא בתמורה המובטחת לאותם "המונים" בגין המימון. הבחירה במסלול המתאים נגזרת מסוג המיזם, הטכנולוגיה או החברה. אי לכך חשוב מאוד לבחור עורך דין למימון המונים שיהיה מקצועי וישלוט בתחום על כל צדדיו.

• סוג ראשון של קמפיין, הוא גיוס הון כתרומה לכל דבר ועניין – מסלול זה נפוץ בעיקר במימון פרויקטים חברתיים/פוליטיים, אשר לא צפויה מהם הכנסה עתידית.
• סוג שני של מימון המונים, הוא השקעה כספית בתמורה לקבלת שירות/מוצר אשר עתיד להיות מפותח בעזרת כספי ההשקעה – מסלול זה נפוץ בעיקר במימון אמנים בתחילת דרכם (כגון מימון יצירות של סופרים/זמרים מתחילים), אך גם במימון חברות טכנולוגיות המפתחות מוצר פיסי או שירות קונקרטי, בעל פוטנציאל לביקוש עתידי אצל הציבור הרחב.
• סוג שלישי, הוא מימון המונים לעסקים או פרטיים כהלוואה לכל דבר ועניין, עם או בלי ריבית הקבועה מראש – לאור העובדה כי מדובר ביצירת התחייבות למיזם, וכי הסיכון למלווה נמוך יותר מאשר בסוגי הקמפיינים האחרים, הוא פופולרי בקרב המשקיעים, וקצת פחות רצוי בקרב המיזמים, כאשר עיקר התפחותו היא בתחום הטכנולוגיה העילית.
• סוג רביעי של מימון המונים, הוא מסלול השקעה בתמורה לתמלוגים עתידיים כאחוז קבוע מראש מההכנסות ממכירה /מתן רשיון שימוש במוצר שמפותח באמצעות כספי ההשקעה – מסלול זה אף הוא רלוונטי הן לפרויקטים עסקיים מסורתיים יותר, והן לחברות טכנולוגיות, אולם עקב יכולת הפיקוח המוגבלת, הוא פחות נפוץ.
• סוג אחרון, הוא המסלול הקלאסי של השקעה כספית בתמורה ל-Equity, קרי, מניות בחברה המגייסת. מסלול זה דומה מאוד להשקעה בורסאית בחברות נסחרות, אך הפעם מדובר במיזמים וחברות פרטיות שפחות נתונות לפיקוח ורגלוציה. מסלול זה מתפתח והופך להיות נפוץ יותר מיום ליום בעולם ההיי-טק בארץ ובעולם.

בישראל עד לא מזמן, לאור המגבלות בחוק ניירות ערך, לפיהן הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור גדול מ-35 ניצעים, מחייבת פרסום תשקיף או טיוטת תשקיף (דבר המהווה לכשעצמו נטל כלכלי-רגולטורי כבד), סוגי הקמפיינים הנפוצים יותר היו מימון המונים במסלולים של תמיכה כספית כתרומה, או השקעה בתמורה למוצר/שירות נסיוניים או לתמלוגים. לאור המגבלות הרגולטיביות כאמור, מימון בתמורה למניות או אגרות חוב נעשה עד ימים אלה אך ורק בדרכים עקיפות ויצירתיות, כאשר הפנייה למשקיעים נעשית על ידי הפלטפורמה האינטרנטית ולא על ידי החברה/מיזם, כאשר זו מסננת בעצמה משקיעים באופן קפדני עד להגעה לקבוצת משקיעים רלוונטיים קטנה מרף 35 המשקיעים המותאמת למיזם ספציפי.

בדצמבר 2015, אושר תיקון לחוק ניירות ערך אשר הניח תשתית חקיקתית לגיוס הון דרך פלטפורמות מימון ההמונים (המכונים בתקנות "רכזי הצעה") וקבע כי גיוס שיעמוד בתנאי החוק והתקנות שיותקנו מכוחו, יהיה פטור מחובת פרסום תשקיף או טיוטת תשקיף. נוסח סופי של תקנות מתאימות פורסם ב-27 ביוני 2017, וייכנס לתוקף ב27 בדצמבר 2017, כאשר לאחר תאריך זה, גם בישראל ניתן לגייס הון בתמורה למניות או אגרות חוב, בפטור מתשקיף.

מדובר בלא פחות ממהפכה בעולם מימון המונים. המציאות החדשה שתעמוד בפנינו היא מציאות בה מיזמים יוכלו לפנות לציבור הרחב כמעט ללא מגבלות משמעותיות, באופן בלתי אמצעי ולשווק את רעיונותיהם. התקנות כוללות כללים מפורטים לגבי הגבלת גובה השקעות המשקיעים, והגבלת הסכום אותו רשאי מיזם לגייס בשנה, וכן הגבלות על רכזי ההצעה שאמונים על פיקוח הפעילות שנעשית במסגרתם. ללא ספק מדובר בבשורה שעתידה בטווח הארוך לשנות את אופן התנהלות שוק ההשקעות בהייטק המקומי כאשר לשיווק יהיה תפקיד חשוב ביותר ולעיתים אף מכריע.