אחת העבירות הקשות ועם זאת "הזמינות" שיכול עובד ציבור או בעל משרה בתאגיד לבצע היא עבירת הפרת אמונים. הכוונה בפשטות, היא לעשות שימוש בכוח המשרה על מנת לקבל החלטות במצב של ניגוד עניינים, כאשר מצד אחד מונח האינטרס של הציבור או החברה ומצד שני האינטרס של עובד הציבור או בעל המשרה שאמון על קבלת ההחלטה. כמובן שהסכנה במצב כזה, היא שאותו עובד ציבור או בעל משרה יקבל החלטות שאינן בהכרח ההחלטות הטובות ביותר עבור הגוף אותו הוא מייצג, ועל כן רצה המחוקק למנוע את עצם ההמצאות במצב של ניגוד עניינים כאמור.
על פי החוק, עובדים המשרתים את הציבור או עובדים של תאגיד שמעלו בתפקידם, נחשבים ככאלו שהפרו בצורה בוטה את נוהל העבודה שלהם, תוך שהם פוגעים באופן ישיר באינטרס הציבורי. לא אחת, עובדים שכאלו מוצאים עצמם עומדים לדין כאשר הסעיף שבגינו הם יועמדו לדין הוא סעיף המרמה והפרת אמונים. על פי סעיף 284 לחוק העונשין במקרה של עובד ציבור וסעיף 425 לחוק במקרה של עובד תאגיד, העונש על מעשה מרמה והפרת אמונים בשני המקרים הוא דומה ומגיע לעד 3 שנות מאסר.
לרוב, עבירות הפרת האמונים זוכות לסיקור תקשורתי רב ולעניין רב בקרב הציבור, גם במקרים בהם העבירות בוצעו על ידי עובדים זוטרים ולא על מובילי דעת קהל או עובדים בכירים. הסיבה היא שמדובר בעבירות שפעמים רבות מקנות תחושה של שחיתות, בין אם מדובר במערכת השלטונית או בתאגידים השגורים בפי כל.
במקרים של הפרת אמונים בתאגיד, מדובר לרוב בעובדים המנצלים עמדת כוח ואת הגישה שלהם לחומרים רגישים בחברה, תוך שהם עושים זאת על מנת לקדם אינטרסים אישיים. מעשה זה הינו חמור לכל הדעות. יחד עם זאת, במקרים בהם מדובר בעובדי או נבחרי ציבור, ניתן לטעון כי החומרה היא יתרה אף יותר, זאת הואיל ומדובר בעבירות המתבצעות על ידי עובדים שהציבור משלם את משכורתם ומפקיד בידיהם סמכויות רבות שמטרתן לקדם את הציבור ואת צרכיו, ולא את צרכיו האישיים של עובד הציבור.
הפרת אמונים במקרה של עובד ציבור – מה התביעה נדרשת להוכיח?
עבירות מהסוג של מרמה והפרת אמונים הן עבירות שיש להוכיח אותן על פי שלושה מרכיבים שונים:
- הדבר הראשון שיש להוכיח הוא כי מי שביצע את העבירה הוא עובד ציבור ושהוא ביצע את העבירה במילוי תפקידו. כלומר, יש להציג ראיות המוכיחות כי פעולתו של עובד הציבור נבעה בעקבות המעמד והכוח שמקורם בתפקידו.
- שנית, על התביעה להוכיח כי עובד הציבור ביצע מעשה של מרמה או הפרת אמונים, כאשר העמדה של עובד הציבור במצב של ניגוד עניינים בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי מספיקים לצורך כך.
- ובנוסף, יש להוכיח כי הפעולה שביצע עובד הציבור פגעה בציבור. חשוב לשים לב כי הפגיעה בציבור אינה בהכרח פגיעה חומרית, ופגיעה באמון הציבור שנבעה בעקבות מעשיו של אותו העובד עשויה להספיק לצורך עמידה בתנאי הסעיף.
כיצד להתמודד עם חקירה או כתב אישום בגין עבירת מרמה והפרת אמונים
מתוך הדרישות להוכחת התביעה על ידי התביעה, ניתן ללמוד על דרך ההתמודדות הנכונה באישום של מרמה והפרת אמונים. הגדרת עבירת הפרת האמונים היא הגדרה אמורפית שנועדה לתפוסה בגדרה מעשים רבים, בתחומים שונים, שתכליתן כביכול היא דומה. כאשר בוחנים פעולה ספציפית אל מול ההגדרה בחוק – לרוב, קשה מאוד לומר האם אותה פעולה נכנסת לגדרי החוק או לא.
בחיי היום יום, עובדי ציבור ועובדי תאגידים נתקלים בסיטואציות מורכבות, שצצות כחלק מהדינמיקה במהלך העבודה. פעמים רבות, אותם עובדים לא יודעים לחוש את המורכבות באותה סיטואציה ולא מבינים מה הפסול בהתנהלותם. אחד המאפיינים הבולטים של עבירת הפרת האמונים היא שלרוב מדובר בהתנהגויות שנמצאות בטווח ה"אפור" וגם אם מעשה כזה או אחר יכול לעורר אי נוחות מסוימת בקרב אנשים מסוימים, אנשים אחרים יחשבו שמדובר בהתנהלות לגיטימית.
כאשר מתמודדים עם אישום בעבירת הפרת אמונים, חשוב לבחור בליווי של עורך דין פלילי מקצועי שמכיר ועוסק בעבירות צווארון לבן. עורך דין כאמור, יכיר את הגבולות של המותר והאסור במקרים של התנהגויות דומות, כפי שנקבע בחוק ובפסיקה. עורך הדין חייב לדעת לבנות אסטרטגיה נכונה לתיק, שמטרתה היא להימנע מוויכוח על עובדות קשיחות והתמקדות בדיון על הגבולות הנורמטיביים של המעשה הנטען. מהו הגבול שאותו נרצה להגדיר ככזה שהוא "בסדר" ובאיזה שלב נאמר שהתנהלות מסוימת היא "פסולה"? וגם אם ייאמר שהתנהגות מסוימת היא פסולה – באילו מקרים היא תחצה את הרף הנדרש ותהפוך להתנהגות פלילית?
אלו השאלות שיש לבצע סביבן מחקר מקיף, ושהמענה עליהן פעמים רבות הופך דומה לדיון פילוסופי. זאת הנקודה שבה עורך דין טוב ירצה למקד את הדיון.
אולי יעניין אותך גם:
